החלטה בתיק בפ"מ 8799-11-12

1. בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה,  בה נפסל המבקש ע"י קצין משטרה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים.

2. בתאריך 21/10/12 בסמוך לשעה 10:00 לערך נהג המבקש באוטובוס אגד בראשל"צ ברחוב גולדה מאיר מדרום לצפון וכאשר הגיע לצומת עם רחוב משה דיין המשיך בנסיעה ישר לרחוב הרב עזרן ופגע בהולך רגל אשר חצה את הכביש במעבר חצייה, כתוצאה מכך נפצע הולך הרגל באופן קשה, ולאחר מכן מת מפציו.

3. המבקש באמצעות ב"כ עתר לביטול הפסילה המנהלית וטען כי לא ניתן לקבוע מי עבר באור אדום האוטובוס או הולך הרגל, מנתוני הטכוגרף עולה כי הנהג ניסה לבלום, לא נערך שחזור, לא נערכה בדיקה של מקדם חיכוך, אין חישובים של בוחן התנועה לעניין מרחק חצייה, זמן חצייה, וטענות אלו פוגמות באופן רציני בראיות לכאורה שיש למצוא בשלב זה ולמעשה מאיינות את רשלנות הנהג לגרימת התאונה.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבוחן קובע כי אם נהג האוטובוס היה מגיב בזמן היה מונע את התאונה, נערכו חישובים, נערכו שחזורים ואין ספק שישנן ראיות לכאורה.

דיון:

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק המשטרה, האזנתי בכובד ראש טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל נקבע ע"י כבוד השופטת פרוקצ'ה :

 " שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים : האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו".

לשאלת קיום ראיות לכאורה:

6. מעיון בחומר הראיות עולה כי נערך ניסוי שדה ראיה ביום  14/11/12 בשעה 10:20 בבקר הניסוי כלל לא רק את נציגי המשיבה אלא גם את נציג חברת אגד. כמו כן, נערכה חוות דעת בעניין דיסקת הטכוגרף וזאת בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני. בחומר החקירה מסמך שכותרתו שחזור תאונת דרכים במיום 26/11/12 ובו חישובים מאת יצחק ברק בוחן תאונת הדרכים ומסקנתו הייתה כי אילו היה נהג האוטובוס מגיב בזמן כשהולך הרגל החל לחצות את הכביש הוא היה נעצר במרחק של 7.66 מטרים לפני אזור האימפקט והתאונה הייתה נמנעת. לטענתו נהג האוטובוס איחר בתגובתו ב-2.73 שניות שבזמן זה הספיק הולך הרגל לחצות מרחק של 2.3 מטר. חשוב לציין נבדקו 3 מהירויות, מהירות מותרת במקום ושתי מהירויות שנתקבלו בחוות דעת הטכוגרף, בכל השחזורים שנבדקו נמצא כי אילו נהג האוטובוס היה מגיב בזמן היה נעצר לפי מקום האימפקט ומונע את התאונה.

על פי מסקנת דוח הבוחן בהסתמך על השחזורים והחישובים כאמור לעיל, אכן לא ניתן לקבוע מי מהמעורבים נכנס לצומת באור אדום אולם אם הנהג היה מגיב בזמן היה מונע את התאונה.

7.  בחקירתו מסר המבקש כי כשיתקרב לצומת הבחין באור ירוק ברמזור "אני הייתי במהירות בערך 20 קמ"ש כשראיתי שהאור באמת ירוק כשהתקרבתי אז לחצתי על הגז ועליתי למהירות של בערך 40 קמ"ש כדי לעבור את הצומת בשלום " (הדגשה לא במקור).

לטענת המבקש לא היו רכבים נוספים בכיוון נהיגתו והוא היה לבד בכביש ( כך ששדה ראייתו היה פתוח וחופשי לכיוון הצומת) וכשהיה במרכז הצומת הבחין באדם החוצה את הכביש מימין לשמאל בהליכה מהירה.

אולם, בחומר החקירה גם עדות של נוסעת מהאוטובוס שישבה לצידו של הנהג היא אכן לא ראתה את הצבע ברמזור אך לטענתה הולך הרגל חצה את הכביש בהליכה רגילה, לא מהר כשהוא מכופף.

בפני גם מזכר ובו דברי בנו של המנוח שאומר שאביו היה הולך לאיטו, צעד אחר צעד מכיוון שהיה מבוגר מאד ולא היה באפשרותו ללכת הליכה מהירה או לרוץ.

לסיכום אציין כי המבקש נשאל על ידי הבוחן בחקירתו "אני אומר לך שעברו שניות יקרות בהן אתה לא ראית את הולך הרגל שהחל לחצות במעבר חצייה לפניך וכאשר הבחנת בו זה כבר היה מאוחר מידי מה יש לך לומר על כך. התשובה: עד שראיתי אותו ועד שפגעתי בו ועד שהגבתי זו היה תאונה בלתי נמנעת.

8. עיינתי בתמונות, שרטוטים והחישובים המצויים בתיק החקירה, יתכן שחלק מטענות ב"כ המבקש לעניין היות התאונה בלתי נמנעת, ישמעו אם וכאשר יוגש כתב אישום והמבקש יבקש לכפור באשמתו, לענייננו די בראיות לכאורה לנהיגה בחוסר זהירות מצד המבקש שגרמו לקיפוח חיי אדם, ואלה כאמור מצויות בתיק.

לשאלת המסוכנות בהמשך נהיגתו של המבקש

9. מסוכנותו של נהג נמדדת באמצעות שני מקורות,  כך קבע כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו :